top of page

הכנסת עובד זר הביתה

"כן, סופסוף זה מתקדם.. התקדמנו עם האפוטרופוסות. ועכשיו הרישיון לעובד זר. את יודעת שאני לא יכולה לתת עבודה למי שכבר נמצא כאן בארץ אלא זה חייב להיות מישהו שמגיע במיוחד?? זה נורא... כל השנים לא יכולתי לעשות את זה. אני יודעת שהייתי צריכה מזמן. היה לי כ"כ קשה פיסית, ובכל את. אני חושבת עכשיו שאחת הסיבות שבאתי לטיפול היא ההבנה שאני צריכה עזרה."


עבור אנשים רבים זהו כורח מציאות.

מבחוץ, לעיתים לא כ"כ מובן למה אנשים לא ממהרים להשתמש בשירות הזמין הזה. זה מענה שנמצא שם. כאילו פשוט, לא?


ועדיין

הכנסת עזרה הביתה, ובעיקר עובד.ת זר.ה היא מהמורה שדורשת תהליך של עיבוד, עיכול. כניסה של דמות נוספת המערערת על הפרטיות, המחדירה שכבה נוספת של הרגלים, נוכחות, צרכים חברתיים, קהילתיים לתוך המערכת האינטימית של הזוג והמשפחה.

כשיש משפחה עם ילדים, נושא הפרטיות מורכב אף יותר – מערכת היחסים והשמירה על הילדים הנמצאים בבית, על פרטיותם וביטחונם.


נושא המעמד גם הוא מורכב. קיימת חשדנות טבעית משני הצדדים. אדם אשר מגיע לעבוד כמהגר, כאזרח עם זכויות מוגבלות ובשכר נמוך (השכר המגיע אל העובד אחרי כל המתווכים), לעיתים קרובות מתגורר בתנאים לא תנאים, מייצרת תחושה של העסקה שיש בה מעמדות. ולעיתים מלווה אי בנוחות. וקשה להתעלם מזה.


לאחרונה אני נתקלת בסיפורים שונים של מטופלות המתמודדות עם השאלות האלה; הנוגעות

ביכולת לקבל עזרה, גם עבור עצמן, כשהן נמצאות בזוגיות עם אדם בעל מגבלה.


בקושי של הסביבה להכיר במלוא האתגר והמורכבות של הכנסת עובד.ת זר.ה זה ועל חווית החיים במצב כזה.


בטיפול אנו משרטטות מחדש גבולות וקווי מתאר לחיים המשותפים בבית, כך שיתמכו באפשרות של קבלת עזרה חיצונית תוך כדי שימור מערכת היחסים הזוגית והמשפחתית. אנו חושבות את השינויים החיצוניים והאם\כיצד הן משנות משהו גם בזהות שלנו.

בעצם, כל אחת צריכה עזרה לפעמים.


4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page