כיצד בני נוער ברילוקיישן יכולים להפיק תועלת מטיפול באמנות?
- מיכל פרידמן תרפיה באמנות
- 27 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות

טיפול באמנות לבני נוער ישראלים בחו"ל – חיבור דרך יצירה ושפה חדשה
להיות נער או נערה זה אתגר בפני עצמו. כשזה קורה במדינה זרה, רחוק מהמוכר והידוע, האתגר רק מתעצם. בני נוער ישראלים החיים בחו"ל מתמודדים לא רק עם הקשיים הרגילים של גיל ההתבגרות, אלא גם עם תחושת זרות, מאבק על זהות ושייכות, ולעיתים קרובות גם עם קשיי שפה שמעצימים את תחושת הבדידות.
כשהשפה הופכת לאתגר רגשי בני נוער החיים בסביבה חדשה מתמודדים לעיתים עם פערים בשפה המקומית. הם מבינים את המילים, אבל לא תמיד מצליחים להביע את עצמם באמת. הרגשות המורכבים של גיל ההתבגרות – כעס, פחד, שמחה, געגוע – לא תמיד מוצאים ביטוי מלא בשפה שאינה טבעית להם, מה שמוביל לתחושת בדידות ותסכול.
גיל ההתבגרות וההתרחקות מההורים גיל ההתבגרות מביא עמו שינוי משמעותי ביחסי הורים-ילדים. ההורים, שהיו עד כה מקור התמיכה והקרבה העיקרי, הופכים לפחות מרכזיים, בעיני המתבגר. תהליך זה הוא טבעי, אך כשהמתבגר חי בסביבה זרה, הוא נותר לעיתים מבודד גם בהיבט הזה – רחוק מהחברים המיידיים והזמינים, ובלי מערכת תמיכה קרובה של בני גילו.
טיפול באמנות – שפה מגשרת ומרחב ליצירת קשרים פנימיים הטיפול באמנות מציע למתבגרים מרחב בטוח לבטא את עצמם כאשר שפת האמנות הופכת לגשר. היא מאפשרת להם לבטא את עולמם הפנימי באופן חופשי, ללא מגבלות של מילים או דקדוק. באמצעות יצירה, הם יכולים "לדבר" על מה שלא ניתן לומר בקול – והמטפל.ת נמצא שם כדי להבין, לשקף ולתמוך.
זהו גם כלי להתבוננות ולפתרון בעיות. היצירה מאפשרת להם לבחון את חייהם בסביבה חדשה, לחשוב על הקשיים שמציבה בפניהם השפה או התרבות, וליצור דימויים שמספרים את הסיפור שלהם. הטיפול הופך למרחב יצירתי שבו הם יכולים להתמודד עם תחושת הבדידות וליצור שפה פנימית משלהם. דימויים, צבעים וצורות יכולים לגשר על פערים רגשיים ושפתיים, ולהפוך את המורכבויות למשהו שניתן להבין ולעבד, ולא פחות חשוב מכך, לשתף.
דוגמה מהקליניקה נער שעבר עם משפחתו להולנד הגיע לטיפול כחצי שנה לאחר המעבר. נראה שעל פניו הצליח להשתלב בבית הספר החדש, הוא מסתדר עם החומר הנלמד ויוצר חברויות פורמליות בשעות הלימודים. יחד עם זה הוא נראה חסר חיוניות, מדוכדך, נמנע מפעילויות מסוימות ומתבודד. כשההורים הציעו לו להגיע לטיפול הוא שתף פעולה באופן אינטואיטיבי אך התקשה לתאר תלונה עיקרית.
עם התקדמות המפגשים המקוונים, והתבססות הקשר הטיפולי כמרחב לחשיבה, הוא תיאר תחושה של "להיות שקוף", גם עבור עצמו. שעל אף שהוא נראה "מסתדר", דברים לא מסתדרים, נשארים לא מוכרים ויש עצב ובדידות. דרך סדרת קולאז'ים שיצר, שעסקו ביצירת שכבות, הוא הצליח לעבד תחושות נוספות , ביניהן נושא של אובדן ופחד מהעתיד. הקולאז'ים עזרו לו להבין את מקומו במשפחה, בבית הספר ומול החברים מהבית, ולמצוא משמעות בחייו החדשים.
התוצאות שמגיעות עם הזמן
לומדים להתמודד עם קשיי שפה ותרבות דרך ביטוי יצירתי.
מוצאים מרחב לשתף בקשיים מבלי לחשוש משיפוטיות.
מפתחים תחושת ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי, גם בסביבה זרה.
משפרים את מערכות היחסים שלהם – עם עצמם, עם ההורים ועם סביבתם, בונים קהילה\דמויות אמון שמסייעת להם במעבר.
שפה שהיא בית טיפול באמנות מציע לבני נוער ישראלים בחו"ל מרחב שבו הם יכולים לבטא את עצמם בשפה שהיא מעבר למילים – שפת היצירה. בתוך המפגש היצירתי, הם מוצאים בית, ביטחון, ודרך להתחבר לעצמם מחדש, גם כשהעולם שסביבם מרגיש רחוק ושונה.
Comments