"אני עוצרת ושמה לב שאני נהנית. מלהיות בבית, לקפל כביסה ולהבין שזה זה. אין לי שום מקום אחר שהייתי רוצה להיות בו או שאליו אני רוצה להגיע ברגע זה. זה מרגיש נעים כמו הטיול בקיץ. רק שהוא באייר בי אנד בי (AirBnB) הפרטי שלי, בבית, והמחשבה הזו מרגשת אותי מאוד".
כמה פעמים ביום אנחנו חושבים מחשבות טובות?
כמה פעמים נסתכל אחורה ונחשוב על כל הדברים הטובים או שנזכר דווקא ברעים?
כולנו נוטים לחשוב יותר מחשבות רעות, פשוט כי זה הטבע שלנו.
אפשר "להתאמן" על לחשוב מחשבות טובות.
לא בכוח, לא מתוך מאמץ או אילוץ.
אלא מתוך הבנה נרכשת, שמחשבות טבען להתחלף אחת בשנייה, לעבור ויש לאפשר את זה. לא להיתפס. יש מקום לרע ויש מקום לטוב. והם יכולים ברגעים מסוימים להיות בעלי משקל סגולי זהה.
נשמע פשוט.
יש מדיטציות שמשיגות בדיוק את זה, הן נקראות 'הכרת הטוב'.
חלק מהתרגול כולל אמירת תודה פשוטה, לעצמנו. על הדברים הקטנים ביותר. על הבריאות היחסית, על היכולת לשמוע, לתפקד, לראות ולחשוב.
לעצור ולהזכיר לעצמנו כמה אנחנו מעריכים את מה שיש לנו. בית לישון בו. שמיכה להתכסות בחורף. על כך שיש מי שדואג לי.
ההודיה עצמה, בדומה לעצירה והכרה בזה שכרגע נעים לי, איננה הופכת את החיים בכללותם לטובים יותר, אלא לחיים שיש בהם גם טוב...
וזה לא מעט.
Comments