"צריך לעזור למטופל בחיפוש שלו"
אמרה לי מדריכה ותיקה הבוקר
שתיקה רגע
"צריך לעזור למטופל למצוא"
היא תיקנה
שתקתי.
"אבל איך אעזור לה למצוא?"
שאלתי.
"בניחותא" , היא ענתה.
היא צריכה לשמוע את עצמה מדברת.
למצוא את מה שנמצא בתוכה והיא לא ידעה עדיין.
אני חושבת על מוחי המתרוצץ עם שאלות בפגישה
רצונות, תובנות ופרשנויות שאני כמהה לחלוק.
מבינה שגם המטופלת השותקת שלי, היתה רוצה שאחשוב על כל השאלות ושיהיו לי כל התשובות.
שיהיו לי המון פרשנויות ותובנות עבורה.
אבל זו משאלה.
משאלה לדעת.
לדעת מה לעשות, איך ומתי. שיהיו כל ההסברים והדרכים המפורטות. היעדים הברורים, מה הדברים
שמפריעים לי בדרך לשם ואיך למצוא את הפתרון. מעין מפת אוצר – כזו שתראה לי את הדרך להגשים את כל החלומות. (בפירוט ובשלושה עותקים בבקשה). שיהיה.
ולפעמים אני רוצה לדעת בשבילה.
ממש רוצה שהיא תצליח. שתסבול פחות. שהיא תגיע להכל מהר כדי שתגמור עם זה כבר וקצת תנוח. מגיע לה, למטופלת שלי. היא מגיעה, היא עובדת קשה בטיפול וגם משלמת. היא מקסימה.
הייתי רוצה לחסוך לה את כל זה.
אבל על אף שהפיתוי הוא גדול,
ואחרים מציעים קיצורי דרך,
שלטים ברורים וספרי הוראות,
אני יודעת שהיא צריכה למצוא את הדרך שלה אל עצמה. להקשיב ולנסח את הבעיות.
להסתכל על דברים מפרספקטיבה אחרת, לחשוב. לעשות סדר ולבנות מחדש את מה שטוב לה.
וזו משימה לא קלה. היא כרוכה בלהסכים גם לשהות בלא לדעת. להמשיך לשאול ולחפש ואז רק למצוא.
ושם אני אלווה אותך
(תמונה מיוצרת על ידי המחשב DallE - "ספינה בלי מגדלור")
Comments