חגים

ראש השנה מגיע ופותח תקופת חגים לא קצרה. אצל רובנו זו תקופה טעונה, בין אם היא כוללת מפגשים משפחתיים גדולים במיוחד או על רקע תחושה של בדידות, שאולי אף מודגשת יותר בחגים, בהיעדר מפגשים כאלה.

הקורונה, על אי הוודאות שהיא מביאה, והפחד להידבק, הוסיפה מורכבות רגשית נוספת, לעומס הרגשי ולרגישות הגבוהה שלנו לסביבתנו בתקופת החגים. בין אם מפגשים מחודשים עם בני משפחה, שחושפים שוב גישות שונות לחיים, למשל אם להתחסן או לא. מפגשים משפחתיים שבהם עולה מחדש נושא של אמון מול אי אמון, אם לבקש מכולם להיבדק לפני מפגש או לא. מצב המזכיר שוב מי בקב' סיכון ומי לא ומעלה נושאים של אשמה, בושה ופחד. הוא גם חושף אותנו מחדש לפערים בינינו, לאי ההסכמה, לחולשות שלנו.

הקורונה אילצה אותנו להיות יצירתיים בסגר הראשון. 'הזכירה' לנו שבמצבים לא רגילים אנו מצליחים למצוא פתרונות יצירתיים ולהשתמש ב'כל מה שיש כבר בבית'. אם זה בארוחה מאולתר מתוך מזווה חסר, או חומרים ליצירה עם הילדים, מכל מה שמוצאים בבית.


ייתכן שהקורונה, גם בתקופת החגים הזו, מזמינה אותנו למצוא ולהפעיל מחדש חלקים יצירתיים בתוכנו. לצאת מדרך החשיבה הרגילה ולמצוא בעצמנו פתרונות אחרים.

היערכות מוקדמת של אפשרויות, למשל, שלוקחת בחשבון שינויים של הרגע האחרון, דווקא יכולה לסייע גם ב"היערכות מנטלית" ויכולת להכיל מצבים אלה. מראש לחשוב מחוץ לקופסא - להיפגש בקבוצות משפחתיות קטנות יותר. להיפגש לערב חג עם חברים טובים או שכנים טובים. ליהנות מערב חג יצירתי שבו רק המשפחה הגרעינית חוגגת ומחליטה על תפריט מיוחד ולא שגרתי לחג.