שמחה

יש עכשיו הרבה פוסטים . פוסט קורונה. פוסט פסח. פוסט זום. טוב, כמעט.

ויש התעוררות.

אז למה לא לשתף גם אותה?

ממש עכשיו.

תחושה של יצירתיות, של חיבורים חדשים לדברים ישנים מוכרים. חיבורים של רעיונות אבל בעיקר ההתרגשות מחיבור עם אנשים.

וגם שמחה.


בסיפור של דבורה עומר בתוך ספר ילדים, שכבר שכחתי את שמו, היא מספרת על ילד שמבקש ממתקים כל הזמן ואמא שלו אומרת לו שאם יאכל כ"כ הרבה ממתקים לא יהיה לו מקום בבטן לשאר האוכל.

ברור. היא צודקת.