בני משפחה מטפלים

בן משפחה מטפל הוא אדם שמספק טיפול מתמשך ולעיתים אינטנסיבי לבן משפחה הסובל ממחלה כרונית, נכות, דמנציה, בעיה נפשית או ירידה תפקודית מכל סיבה שהיא. תפקיד זה, על אף שהוא נעשה לרוב מתוך אהבה ונאמנות, מוביל לעיתים קרובות לשחיקה רגשית, פיזית ונפשית – במיוחד כאשר התמיכה מהמערכת החיצונית מוגבלת או נעדרת.

בני משפחה מטפלים אינם מקבלים לגיטימציה חברתית לתחושותיהם – כמו כעס, אשמה, תסכול או עייפות, משום שהם לא ה'חולים' או 'הסובלים', ומשום שקיימת הנחה לפיה מצופה\מקובל לטפל בהורים מתבגרים או ילדים או בני זוג. יחד עם זאת רובנו לא מתפנים לחשוב על המשמעות של עיסוק זה - בנוסף לחיי השגרה שאנו מנהלים - הזמן, ההשקעה הפיסית והמנטלית הכרוכה בלטפל באדם קרוב אלינו. לעיתים קרובות המטפלים לא מכירים בעצמם בעומק הויתור שהם עושים, בכובד האחריות המוטלת עליהם והקושי הכרוך בכל אלה.

המצב ה"שקוף" מעורר גם תחושת בדידות גדולה בתוך החוויה, ועשוי לחזק סימפטומים של דיכאון או חרדה.

רבים מבני המשפחה המטפלים פונים לטיפול כשהם כבר מותשים – רגשית, פיזית ונפשית. לפעמים העומס אינו נראה כלפי חוץ, אך מבפנים יש תחושת מחיקה עצמית, בלבול רגשי או קושי לנשום.

מצב חיים ייחודי זה מלווה בחוויה של אבל מתמשך – תחושת פרידה ממי שהיה, גם כשהאדם עצמו עוד נוכח. זה קורה מול מחלה ניוונית, פגיעה קוגניטיבית, מגבלה מתמשכת או שינוי נפשי עמוק. זוהי חוויה עמוקה ובלתי מדוברת, של אובדן שאין לו שם רשמי – ולעיתים גם לא מקום חברתי.

לכך מצטרפת לא פעם גם תשישות חמלה – התשה רגשית מהנתינה הבלתי פוסקת, וכן טשטוש גבולות בין הצרכים של האחר לצרכים שלי, אשר מערערת את תחושת היציבות, ולעיתים גם הזהות האישית.

טיפול רגשי, במיוחד טיפול מקוון המאפשר גמישות ונגישות, מעניק מקום בטוח לעיבוד התחושות, לחקירה עצמית ולקבלת תמיכה. הוא מסייע להחזיר את האיזון לחיים, לזהות גבולות בריאים ולחזק את תחושת הערך והמשמעות בתוך מערכת יחסים מטפלת-מטופל.

לגמרי. מטרת הטיפול היא להחזיק בתפקיד ממקום של בחירה, מודעות וחיבור פנימי. עבור רבים, דווקא מתוך ההתמסרות לטיפול באחר – מתעוררת תנועה פנימית חזקה של התבוננות, עומק וטרנספורמציה.

התהליך הטיפולי עשוי לא רק להקל על העומס, אלא גם לפתוח פתח לצמיחה אישית: למציאת משמעות, לבנייה של קול ייחודי מתוך ההתנסות, ולעיתים אף לדחוף לכיוון מקצועי חדש. בני משפחה מטפלים מוצאים את עצמם, לאורך הזמן, מתקרבים לעולמות של טיפול, חינוך, מחקר או עשייה חברתית – מתוך הידע הפנימי שנרכש בגוף ובנפש.

הקשר הטיפולי מעניק מרחב שבו אפשר להכיר בערך של מה שנחווה, לעבד את הכאב – ולגלות שיש גם סיפור, הבנה, ואפשרות לגדול מתוכו.

אם את או אתה מרגישים עייפות מצטברת, תחושת בדידות, חוסר אוויר או חוסר שייכות – ייתכן שהגיע הזמן לפנות לעזרה. גם תחושת "אני לא מתלונן, אבל כבר אין לי כוח" היא סימן שדורש הקשבה. טיפול רגשי אינו מותרות – הוא אמצעי לשימור הבריאות הנפשית ולתמיכה באדם שמחזיק מערכת שלמה על כתפיו.