נשים בטיפול

1. ירידה בהנאה מדברים שבעבר הסבו עונג

2. חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר

3. שינויים משמעותיים בשינה - חוסר יכולת לישון או שינה מרובה

4. חוסר אנרגיה או תחושת חוסר תקווה לגבי העתיד

5. ירידה בתפקוד הכללי - קושי להתרכז, לסיים מטלות, דיבור איטי ומסורבל

6. מחשבות טורדניות

7. הפרעות במצב הרוח

8. תחושה ששופטים אותי יתר על המידה, או שאני מאכזב אחרים

טיפול באמנות, כמו בפסיכותרפיה בשיח, מתקיים בסביבה אסתטית ונעימה – במרחב שמזמין ליצור בחומרים מעולם האמנות הפלסטית, עם דימוים מוכנים (כמו קלפים טיפוליים, שירה או Ready made) בכתיבה או צילום, ללא צורך בידע בציור או בניסיון מוקדם. מקום בו אפשר לעצור מחיי היום- יום. לחשוב, להיות בהקשבה, בקבלה, בשקט פנימי. זהו זמן שמאפשר להתחבר למקורות עמוקים יותר של ידע ושל שלווה, להתבונן, להיזכר, להשתמש באסוציאציות ובחלומות. לגלות ולחקור אזורים בנפש באמצעות יצירה או בשיח, מתוך תחושות גוף, ורגשות. למצוא מחדש, בתוכי את הדרך, את הפתרונות ואת מה שחשוב לי באמת.

בתוך פרקטיקות טיפוליות, ובתוכן גם הטיפול באמצעות אמנות, מתקיימים מאפיינים שהם יחודיים לדרך הביטוי הנשית. קרול גיליגן, פסיכולוגית אמריקאית יהודיה פורצת דרך, שפעלה בארה"ב בשנות השבעים, חקרה את הדרך בה נשים חושבות ופועלות. גיליגן הצביעה על כך שהמודלים הפסיכולוגיים הקלאסיים התבססו פעמים רבות על נקודת מבט גברית, כזו המתמקדת בעקרונות מופשטים של צדק אוניברסלי, חוקים. נשים פועלות מתוך נקודת מבט אחרת, מתאפיינת ברגישות מוסרית המושתתת על דאגה, חמלה, הקשר ומערכות יחסים. תפיסתה של גיליגן קוראת לנו לבחון את הסיפור הפנימי של נשים לא דרך פריזמה של סטייה מנורמה גברית, אלא כהתגלמות של אתיקה של אכפתיות (ethics of care) — עמדה מוסרית עשירה, רגשית ומבוססת הקשר. היא העניקה תוקף עמוק לא רק לתוכן הרגשי אלא גם לאופן שבו נשים מדברות, שואלות, מהססות, מבקשות, ומתלבטות.

כל אלו אינם סימני חולשה, אלא עדות לריבוי קולות פנימיים וריבוי משמעויות, לניסיון לשמר יחסים ולשמור על נאמנות לעצמן ולאחרים. היא דיברה על "קול נשי" והצורך לתת לו לגיטימציה, צבע, צורה ונוכחות. העבודה הטיפולית אם כן הינה בראש ובראשונה ריפוי פרטני, אך בראי רחב יותר, פעולה של שיקום קולה של האישה בעולם — קול שאינו רק אישי, אלא גם פוליטי, מוסרי ותרבותי.

נשים רבות פונות לטיפול מתוך תחושה של עומס רגשי, חרדות, מצבי רוח משתנים, בלבול, חוסר אונים או צורך בזמן – אך מאחורי הסימפטומים מסתתרות לעיתים קרובות שאלות עמוקות יותר: האם מותר לי לרצות אחרת?

מה בכלל המשמעות של כל זה ?

לאן אני הולכת מכאן והאם אוכל להרגיש שוב בטוחה בעצמי?

במהלך הטיפול עולות סוגיות מגוונות ומורכבות, בהן:

• זוגיות ומערכות יחסים - חיפוש זוגיות, קונפליקטים, היסטוריה של קשרים לא בטוחים, תחושת ריחוק, שחיקה בזוגיות, קשר עם עצמי בתוך קשר עם אחר, קושי להציב גבולות. גירושין, פרידה, הורות.

• מתח בין "אני לעצמי" ל"אני לאחרים" – ריצוי, אשמה, קונפליקטים סביב הצבת גבולות ונאמנות לעצמי.

• שחיקה ודיכוי רגשי – שחיקה באמהות, בזוגיות, דיכוי והדחקת רגשות מול צורך בהקשבה לעצמי.

• פגיעה או הטרדה מינית וטראומה - צורך בשיקום תחושת שליטה וביטחון.

• זהות נשית משתנה – גיל המעבר, הזדקנות, שינוי בזהות עצמית הגופנית, חוויות של אובדן, שינויים בתפיסת העצמי והחברתי. תחושת ערך ומשמעות בשלב חיים זה.

• דימוי גוף ומיניות – נתק מהגוף, ביקורת עצמית, קושי בביטוי מיני או חוויות של בושה.

• פריון ואמהות – קושי להרות, טיפולי פוריות, פונדקאות, אובדן, דיכאון אחרי לידה.

• קריירה, מימוש ועשייה חברתית – שאלות של מימוש, הגשמה, תחושת ערך מקצועי. איזון בין הבית לעבודה. שחיקה, אשמה, צורך בשינוי, שאלות על משמעות וערך.

• טיפול בבן משפחה - טיפול בבן זוג עם מגבלה או מחלה או בהורים מבוגרים או בילד עם צרכים מיוחדים.

• צורך בפיתוח אישי ורוחני – חיפוש עצמי, צמיחה, תחושת משמעות והתפתחות, מקום המגדר בזהות שלי.

• רווחה נפשית (well-being) – מנטלית ופיסית - איך לחיות חיים מלאים, יצירתיים, בריאים, מחוברים.